הטבעונית הלא נכונה- טייק1

לפני זמן לא רב, וליתר דיוק במוצאי ל"ג בעומר, הערתי עלי את חמתם של אחדים מחברי הטבעונים, על כי נואלתי לחשוב שהשלכת חתול חי לאש על ידי חבורת בני נוער פסיכופטים גרועה מצליית פרה על המנגל. הדיון הגיע בשלב מסויים למבוי סתום ודעך יחד עם להבות החג וגופות מפוחמות של חתולים שנמצאו פה ושם בארץ ישראל לאחריו. בשבועות שחלפו מאז ולקראת חג השבועות הממשמש ובא, החלטתי כי הגיע הזמן להעלות על הכתב את מחשבותי על צמחונות טבעונות ובאופן כללי יותר מזון ויחסינו המורכבים עמו. יש לי הרבה מחשבות בנושאים האלה, ומעט מאוד מושג איך לסדר אותן כך שיצרו איזה רצף הגיוני. על כן בהבלחה נדירה של גאונות אתחיל בהתחלה.

התחלה- נעורים חסרי שניצל.

לפני שנים ממש ממש רבות כשהייתי בת 12 לערך, ראיתי יום אחד את הדוד סאלם, קצב על פי משלח ידו ודוד של חבר על פי מצבו המשפחתי, יוצא לרגע מאטליזו ובידו רגל של פרה. אל הרגל לא היתה מחוברת פרה כלשהי, ומן המקום בו נקטע לתמיד הקשר בין הרגל לבעליה החוקיים ניגר זרזיף של דם כמעט שחור. המחזה היה גועלי. ברגע אחד הוצפו אל התודעה דברים שהיו עד אז בגדר עובדות מודחקות. התבהר באורח בלתי הפיך הקשר בין פרה ל"בשר בקר" או סתם "בשר" כפי שקראו לזה בקיצור. על דרך ההקבלה התבהר גם הקשר בין תרנגולת ל"עוף"  ובין חזיר ל"בשר לבן" (בלוג זה הוא בלתי כשר למהדרין מן המהדרין). למען הסר ספק- הקשר הוא מוות אלים.

באותה עת לא ידעתי שמוות אלים נפוץ בטבע הרבה יותר מאשר שיבה טובה.

אחוזת הלם וקבס כפי שילדה בת 12 יודעת להיות, הודעתי לאימי הורתי בארוחת הצהריים כי אין בדעתי לאכול את השניצל. לא עתה ולא לעתיד לבוא. אימי הורתי, אחרי שמששה את מצחי לבדוק שמא יש לי חום חלילה, ולאחר שהבטיחה לעצמה כי בריאותי איתנה, הודיעה לי מצידה כי את החלטתי יש לדחות למחר, יען כי אין בדעתה לזרוק את השניצל האמור לפח ו\או לבשל לי מנה חלופית בהתראה כה קצרה.

בהיגיון בלתי מנוצח של ילדים דחיתי את החלטתי למחר. בהתחשב בעובדה שהתרנגולת היתה כבר מתה, לא נגרם נזק נוסף.

למחרת בכל זאת התחלתי להיות צמחונית למען תרנגולות העתיד. הפרק ההוא נמשך שתיים עשרה שנים ללא חריגה ולו הקטנה ביותר. היום אני יכולה להביט אחורה בהערכה אל הילדה שקיבלה החלטה שליוותה אותה שנים כה רבות. זאת בהתחשב גם בכך שחיי הצמחונים בבאר שבע בתחילת שנות השבעים לא היו כה מלהיבים, וצמחוניות ממש לא נהנו יותר.

בתזונה לאף אחד לא היה מושג. תחליף הבשר היחיד היו פתיתי סויה חיוורים אשר נמכרו על פי המשקל בחנות הקפה והתבלינים במרכז העיר. את הפתיתים האמורים השרו במים וכאשר התרככו הכינו מהם מכה, סליחה, מנה, שאינה כתובה בתורה, תפלה ככל אשר תדמו ותשוו. את התרבוכת הנ"ל נאלצתי לאכול כמה פעמים בשבוע, ובחיי שהיא לא נעשתה טעימה יותר עם הזמן.

חוץ מזה היה העיניין עם השואה וכל זה.. והבריאות, מה יהיה. תראי איזה חיוורת את. מה? את לא חיוורת? אין דבר. מחר בטוח תהיי. שנים של בדיקות דם מפוארות, המוגלובין מדוגם וברזל זווית לא הזיזו את הורי הטובים מדעתם האיתנה כי מחר בבוקר אקום חולה וחיוורת.

אז זהו שהכל נשאר ממש בסדר. לקראת הגיוס גם הפסיקו קצת לחפור לי בצלחת, יצאה איזו גירסת בתא של שניצל סויה והעתיד נראה מזהיר. בצבא הסתבר שלהיות צמחוני זה ממש מצויין, ומי שהצהיר שהוא לא אוכל בשר קיבל יותר משכורת וגם אפטרים מיוחדים לקניית מזון.

טוב. זה נראה לי יופי של מומנטום לסגור את פרק א'. המשך בקרוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הטבעונית הלא נכונה- טייק1

  1. תמר הגיב:

    מחכה בקוצר רוח לפרק הבא…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s