מה זה פה?

 שלום 

לא הצלחתי למצוא מילה טובה יותר כדי להתחיל.

שלום לכל מי שקורא. וגם למי שלא. כי הוא עסוק כרגע ברביצה עצלה מתחת לשולחן, תוך גירוד

אוזניו או ליקוק איברים מוצנעים בגופו (וכן, רקסי, התכוונתי בדיוק אליך).

 

מה יהיה פה? לא הרבה. רק פינה קטנה משלי, לשטוח בפניכם את ההרהורים, הסיפורים והתובנות,

שהחיים והעבודה במחיצת בעלי החיים יכולים לספק.

למה? כי להיות וטרינר, או וטרינרית במקרה הזה, זה הרבה יותר מרק עבודה.

כי כל יום קורים דברים חדשים. רבים מהם שמחים, משעשעים וחמודים, חלקם עצובים וכואבים.

תכופות גורמים סיפוק עצום והתרוממות רוח, ולפעמים קשים ומתסכלים.

אבל בסופו של כל יום עבודה, אני יודעת –

זה היה עוד יום שבו קיבלתי כל כך הרבה נשיקות כלביות רטובות, כשכושי זנב, גרגורים.

עוד יום שבו לפחות יצור אחד ניסה להתנקש בחיי למרות כוונותיי הטובות, ונעץ בי שן או ציפורן ללא רחם.

עוד יום שבו ריירו עליי, הקיאו עליי, והתיזו עליי מגוון נוזלים המלווים את תהליכי החיים בבריאות ובחולי.

עוד יום עבודה שבו למדתי כל כך הרבה, מכל כלבלב, חתול, חמוס או אוגר שנכנסו בדלת.

את כל הדברים המופלאים האלו הגיע הזמן לחלוק איתכם – באי המרפאה, הולכים על שתיים ועל ארבע,

שבלעדיכם כל זה לא היה מתאפשר.

 

לפני כמה ימים שאל אותי ילד אחד, תוך כדי שבדקתי את כלבו, "תגידי, להיות וטרינר זה כיף?".

מיליון תשובות עלו לי בראש באותו הרגע. חלקן נלהבות יותר וחלקן פחות,

אבל בסוף אמרתי לו רק –

"כן".

לילה טוב בינתיים.

נראה שיש פה כמה יצורים שחושבים ששעת הטיול כבר התעכבה מספיק.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s